והמורה אומרת:
"עוד מעט כבר סתיו".בשיעור מולדת היא מראה חצב. היורה יבוא עכשי ושפע טיפותיו כוילון שקוף על פני עמק הפורש שדותיו.
את השיר המעולה "שיעור מולדת" כתב עלי מוהר וביצעו אינספור אמנים, ביניהם גם להקת כוורת אשר גרסתה לשיר היא הכי מוכרת. בשיר ישנם מוטיבים רבים הלקוחים מהחיים בקרבת הטבע אך למרבה הפלא הכותב של שיר זה היה דווקא עירוני אשר נולד והתחנך בתל אביב.
הרומנטיקה הנשקפת לנו מהשיר, בו יש קשר הדוק בין המשורר לטבע ועונות השנה, משאירה אותנו עם המחשבה שפעם החיבור לארץ ולאדמה היה הרבה יותר משמעותי מהיום. אם פעם מערכת החינוך ובפרט שיעורי מולדת היו המתווך בין הילדים לבין הטבע, היום הדבר שונה. אז מי שעוד נותר בו געגוע לאותו חיבור לטבע, לאדמה ולעונות השנה – הנה 3 מסלולים בדרגות קושי שונות בהם ניתן לראות את מבשר הסתיו המוכר ביותר – החצב.
אז רגע לפני שיוצאים לטיול, בואו נבין קצת מיהו החצב.
החצב הוא צמח בעל בצל גדול מאוד הנמצא תחת הקרקע. לאורך רוב השנה לא ניתן להבחין בחצב מלבד בסוף הקיץ ותחילת הסתיו – התקופה בה עמוד גבוה יוצא מהבצל התת קרקעי ועליו נישאים עשרות ולעתים מאות פרחים זעירים. תקופה נוספת בה ניתן לראות סימנים לחצב היא בין החודשים נובמבר עד בערך אפריל. בתקופה זו יוצאים עליו הירוקים של החצב ומי שאינו מיומן בהגדרתם, יכול לטעות שמדובר ב"סתם עלים" המזדקרים מהאדמה, ולא בצמח מרשים עם פרחים רבים.
כאשר מבחינים מחצב פורח ניתן לראות כי חלק מפרחיו פתוחים בעוד שמעל ומתחת הפרחים הפתוחים ישנם פרחים שעוד לא נפתחו. כל אחד מעשרות ומאות הפרחים הפורחים על החצב פורח בערך 18 שעות. הפרחים הסגורים הנמצאים מתחת לאלו הפורחים כעט פרחו כבר בימים שעברו ואילו הפרחים הסגורים מעל אלו הפורחים כעט – יפרחו בימים הקרובים. ככה החצב מבטיח שלפחות כמה מפרחיו יעברו האבקה ויפתחו זרעים, אם יש ביום מסוים רוח חזקה או מעט טפטוף וחרקים לא מגיעים אליו – לא נורא, תמיד יש את מחר.
לקטנטנים – תל יודפת:
את הטוב ביותר לא שמרנו לסוף. ההמלצה הראשונה לטיול היא למסלול קצר במיוחד בן קילומטר בלבד אך זהו האתר המרשים ביותר בארץ מבחינת פריחת חצבים ובו על פי ההערכה לא פחות מ 330,000 חצבים!!!
הכמות הרבה של פרחי החצבים מהווה תאווה לעיניים בשלהי הקיץ ובחורף העלים הירוקים שלהם משתלטים על הנוף ומהווים גם הם מראות יפים במהלך המסלול.
הסיבה לכמות הרבה של החצבים על תל יודפת ככל הנראה קשורה לעברו של האזור. עד אמצע המאה ה-1 לספירה היה על הגבעה עליה עובר המסלול ישוב יהודי מוקף חומה בו התקיימו חיים חקלאיים וככל הנראה גם רמת חיים גבוהה (לפחות של חלק מהתושבים). בשנת 67, בזמן המרד היהודי כנגד הרומאים, נכבש הישוב ותושביו נכלאו או הוצאו להורג, מה שהביא לחורבן הישוב. מאז ועד היום רועי צאן השתמשו במערות ובורות המים שיצאו מכלל שימוש כמכלאות לעזים וכבשים ואלו אכלו כל פיסת עשב שצמחה באזור תל יודפת. כיוון שעלי החצב רעילים, דווקא הם נותרו ללא פגע והתפשטו עד שהשתלטו קליל על הגבעה.
את הטיול בתל יודפת נתחיל מחניון תל יודפת (ב Waze). בסמוך לחניה ישנם מספר עצי לבנה רפואי עתיקים מאוד אשר בצילם ניתן לשבת לפיקניק בוקר. מנקודה זו יוצאים שני שבילים – שחור (פונה שמאלה) וכחול (לכיוון ישר ולמעלה). את המסלול אנו נתחיל בשביל השחור המישורי אשר מקיף את יודפת העתיקה. בזמן ההליכה על השביל ניתן לראות מעט משרידי הישוב הקדום – את בורות המים, שרידי החומה ומעט מחדרי הבתים ששימשו את יושבי יודפת מלפני 2,000 שנים.
לאחר הליכה של 600 מטרים מגיעים אל השביל הכחול בו ניתן לפנות ימינה (עלייה) או שמאלה (ירידה), אנחנו נפנה ימינה. העלייה מעט תלולה אך מאוד קצרה ועד מהרה תגיעו לנקודה ממנה ניתן לראות את החניה והרכבים. על שביל זה יש להמשיך עד לסוף המסלול, לא לפני שתגיעו אל המערה שנמצאת בסמוך לראש הגבעה בה ניתן לעצור ולהסתתר מהשמש.
מסלול בינוני – נחל עיון, חצבים על גבול לבנון:
טוב, לא מדובר במסלול שבאמת ניתן לדרגו כבינוני אך ירידה אחת תלולה הקפיצה את הדירוג.
סביב נחל עיון הוכרזה שמורת טבע המנוהלת על ידי רשות הטבע והגנים, מה שאומר שהכניסה בתשלום ויש להזמין מקום מראש (תקף רק לתקופת נגיף הקורונה). המסלול נמתח בסמוך לנחל עיון ואורכו כ2.4 ק"מ עם אפשרות להארכה של עוד 300 מ' בערך. במהלך המסלול תוכלו להתרשם מצמחיית הנחלים הגדלה על גדות הנחל ובה שולט הפטל שאת פירותיו תוכלו לטעום ממש עכשיו (חודש ספטמבר). בנוסף, לאורך הנחל ארבעה מפלים שהמרשים מבניהם הוא מפל התנור הנמצא בחלק התחתון של המסלול. אל חלק זה ניתן להגיע בהליכה מתחילת המסלול שהזכרנו או מהחנייה התחתונה של נחל עיון. מהחניון התחתון של נחל עיון יוצא שביל קצר בן 250 מ' העובר על דרך סלולה ודק עץ. אם יש לכם עגלת תינוק או אם בקבוצה יש אנשים עם כיסאות גלגלים – ניתן להגיע אל מפל התנור בקלות בשביל זה היוצא מהחניון התחתון.
המגיעים לשמורה יקבלו את מפת השמורה בתחילת המסלול ובה מפורט המסלול אשר ממש באמצעו נמצא האזור בו ניתן לראות את פריחת החצבים המרשימה. לאורך המסלול לא ניתן להיכנס למים אבל בסופו נבנתה בריכת שכשוך קטנה בה הקטנטנים יכולים לצנן את הגוף.
מסלול זה הוא מסלול קווי כך שיש צורך להקפיץ רכב נוסף לסוף המסלול. אופציה נוספת היא שאחד ההורים ילך בחזרה את המסלול עד לכניסה ויביא את הרכב לסוף המסלול.
מסלול קשה בנחל טוביה:
בשביל המסלול הקשה נצטרך לרשום בWaze "מצפה עופר גורני" ולהדרים עד ערד. מנקודה זו יוצא מסלול ירוק לכיוון דרום מזרח וכבר מתחילת המסלול ניתן להתרשם מהנוף המשגע של הרי מואב המזדקרים מעברו השני של ים המלח. את המסלול נתחיל בשביל המסומן בירוק אשר יורד לכיוון נחל טוביה. המפגש עם נחל טוביה הוא מפגש בין שביל המסומן בצבע ירוק, עליו התחלנו את המסלול לבין שביל המסומן בצבע כחול אשר עם ההגעה אליו יש לפנות ימינה ולעלות עם הסימון הכחול במעלה הנחל. לאורך המסלול בקושי שניתן להבחין בצמחייה כלשהי או בפרחי חצב בפרט, אך לאחר הכניסה לנחל טוביה ולאחר העלייה בו, אתם תתחילו להבחין במעט חצבים שעד מהרה יהפכו לשדה דיי גדול של חצבים שעל רקע המדבר היבש משווים למקום מראה ייחודי.
המסלול הכחול יוביל אתכם חזרה אל ערד ולרחוב "אחווה". ברחוב אחווה יש לפנות ימינה עד ההגעה לרחוב מואב בו יש לפנות ימינה שוב. לאחר כמה דקות הליכה תוכלו לראות את השביל הירוק עליו התחלתם ללכת, עולים על השביל הירוק (שבתחילתו הוא כביש סלול) ועוד כמה דקות הליכה ואתם ברכבים. אורך המסלול הוא כ-9 קילומטרים. במסלול זה חשוב להצטייד בלפחות 4 ליטרים מים, שכן באזור ערד חם מאוד.
אז בין אם אתם מטיילים מנוסים שכבר ראו (כמעט) הכל בארץ ובין אם אתם רק מתחילים או הורים לילדים קטנים שמעוניינים לחבר את הילדים לטבע, שלושת ההמלצות למסלולים יעזרו לכם לצאת החוצה ולהתחבר לטבע ולארץ.
חשוב מאוד!!!
בכל טיול יש לבדוק את מזג האוויר טרם היציאה ולקחת אתכם מספיק מים, כובע ונעליים סגורות.
ועכשיו תורכם.
מוזמנים להשאיר תגובה ובה בקשה על נושא לפוסט הבא. בין אם מעניין אתכם המלצות למסלולים, ביקורת על ציוד, טיפים למטייל מתחיל או כל דבר אחר שיעזור לכם להתקרב יותר לשטח, אשמח לשמוע.
