טיול בתל יודפת – חצבים בגליל התחתון

רגע לפני שמתחילים הערה חשובה:

• אם אתם מורגלים בטיולים, את המסלול ניתן לעשות ללא מדריך טיולים. אם אתם לא מורגלים בטיולים, לא יודעים לקרוא סימון שבילים או לא מרגישים בטוחים ללכת לבד בטבע – מומלץ לטייל עם מדריך טיולים.

שני סוגי טיולים:

רגע לפני שנצלול לתיאור המסלול בואו נבין מה יש בכל אחד מהמסלולים כדי שתוכלו לבחור את המסלול שמתאים לכם.

סביב תל יודפת יש מספר מסלולי טיולים ופה אני הולך להמליץ על שנים מהם. המסלול הראשון הוא של טיול קצר המתאים למשפחות והוא עובר אך ורק על תל יודפת – אתר עתיקות בו גדלים עשרות אלפי (ויש הטוענים מאות אלפי) פרחי חצב בחודשים ספטמבר ואוקטובר. המסלול קל מאוד גם להבנה וגם להליכה ואורכו בערך קילומטר. ביודפת ניתן גם לטפס כמעט עד ראש הגבעה ומשם נשקף נוף משגע על שאר הסביבה.

אם אתם מחפשים טיול קצת יותר קשה וקצת יותר ארוך, ישנה גם אופציה לטיול מסוג זה. האופציה הקשה יותר (דרגת קושי בינונית ואורכה 6 ק"מ) תיקח אתכם מנקודת החניה למרגלות תל יודפת אל פסגת הר עצמון, משם נשקף נוף מ-ש-ג-ע על בקעת בית נטופה. לאחר מכן השביל יחזיר אתכם אל תל יודפת שם ניתן יהיה להתרשם מפריחת החצבים. אם אתם מתכננים לעשות את הטיול הזה בחורף או בתחילת האביב, אתם לא תראו חצבים אבל תוכלו לראות שפע של פרחים אחרים בשלל צבעים לאורך הטיפוס על הר עצמון והירידה ממנו.

אז יש לנו שני סוגי טיולים, אחד קצר וקליל והשני קצת יותר ארוך ומעט קשה יותר. עוד קצת למטה תוכלו לקרוא את התיאור של שני המסלולים.

טיול קל בתל יודפת:

כמו שכבר רשמתי, הטיול הזה מומלץ בעיקר למשפחות או אנשים שמחפשים לעשות טיול קצר ובו אלפי חצבים. את הטיול אנחנו מתחילים מנקודת החניה בתחתית תל יודפת (קישור לWaze  בראש העמוד הזה).

בתחילת המסלול ובסמוך לחניה ישנם עצי לבנה רפואי עתיקים וגדולים (גם אם לא הבאתם את מגדיר העצים שלכם לא תוכלו לפספס, אלו העצים היחידים באזור). לנו העצים האלו חשובים כיוון שהם מייצרים הרבה צל כבר בתחילת המסלול. תחתיהם ישנם גם סלעים גדולים שהונחו במקום בצורת ספסלים מה שהופך את הנקודה הזו למקום מעולה לארוחת בוקר לפני שיוצאים לטיול.

את הטיול נתחיל על סימון שבילים בצבע כחול. משמע, אם נסתכל על תל יודפת נפנה ימינה.
כבר בתחילת המסלול ישנם כמה אלמנטים שבאים להמחיש את מה שעלה בגורלה של יודפת הקדומה.

בזמן שיפוץ האתר טרם פתיחתו למטיילים הובאו חניתות ומגנים והונחו כך שנראים כמו חיילים רומים שבאים לפרוץ ליודפת הקדומה. בנוסף הונח "איל מצור", מתקן שהיה שייך לצבא הרומי בו השתמשו לניפוץ חומות העיר או הכפר עליהם הוטל מצור.

אם אתם עם ילדים קטנים זו הזדמנות טובה לעצור ולתאר להם את סיפור הכפר יודפת (בתחתית עמוד זה).

על השביל הכחול יש להמשיך ולהקיף את יודפת הקדומה. אם אתם יורדים מהשביל צריך להיזהר מאוד כיוון שבסביבה יש מספר בורות פתוחים, אך ניתן לעשות זאת ולהגיע כך לפסגת הגבעה עליה נמצאת יודפת. בהמשך, השביל הכחול יתחבר עם שביל המסומן בצבע שחור עליו יש לעלות ולהמשיך איתו.

במהלך הטיול על השביל השחור תוכלו לראות מספר מערות ובאחת מהן תמצאו שרידים של בית בד עתיק (תמצאו את המערה הזאת תחת עץ גדול בערך בחצי הדרך). מערה זו גדולה מספיק כדי להכיל קבוצה של בערך 40 אנשים כך שמקום בצל לא חסר. אם אתם מחפשים נקודה לעצירה במהלך הטיול – זו אחלה אופציה.

על השביל השחור יש להמשיך כל הדרך עד שחוזרים אל החניון. אם תגיעו לאזור בספטמבר או תחילת אוקטובר תמצאו במקום מלאאאא חצבים, אם תגיעו בינואר ואילך כל הסביבה תיצבע בצבע ירוק.

טיול ארוך בתל יודפת:

אז כמו שכבר קראתם, אורכו של הטיול הארוך הוא 6 ק"מ והוא ייקח אתכם להר עצמון ואז לתל יודפת. נקודת ההתחלה למסלול זה היא החניה מתחת לתל יודפת (קישור ל  Waze בראש עמוד זה). כמו המסלול הקצר גם פה מומלץ להשתמש בעצי הלבנה הגדולים שנמצאים בתחילת המסלול כנקודת צל לארוחת בוקר (אם תגיעו בספטמבר לראות חצבים, בקושי יש צל ולכן מומלץ להשתמש בנקודה זו, אם תגיעו בחורף – כנראה שצל לא יהיה כ"כ נחוץ).

מנקודת ההתחלה יש לעלות על דרך עפר לרכבי 4X4  המסומנת בסימון שבילים אדום וללכת לכיוון מערב. לאחר קילומטר אחד (בערך 15-20 דק' הליכה) תגיעו לדרך עפר המסומנת בסימון שבילים שחור הפונה שמאלה, יש לפנות אליה ולהמשיך ללכת עוד כ – 5 דק' עד המפגש עם שביל המסומן בצבע כחול בו יש לפנות ימינה לדרך עפר נוספת. על דרך העפר הזו יש להמשיך כל הדרך עד לצומת T (בשלב כלשהו השביל הכחול יפנה שמאלה ויהפוך לסינגל אך אנו נמשיך על השביל עפר). בצומת ה – T אנו נפגוש שוב את השביל הכחול, יש לפנות שמאלה ולעלות עליו בשנית.

החל מנקודה זו יפתח לימינכם נוף משגע של בקעת בית נטופה.

הגליל התחתון עשוי סדרה של הרים ועמקים/ בקעות ובקעת בית נטופה היא אחת מהן. הנוף מעתה ועד פסגת הר עצמון (עוד 20 דק' הליכה בערך) יפיפה. מומלץ לא לעצור עד ההגעה לפסגת הר עצמון שם הנוף מתגלה במלוא תפארתו וגם יש מספר עצים שיוצר מעט צל – אחלה נקודה לפתוח פק"ל קפה וליהנות מהנוף.

לאחר עצירה בראש הר עצמון (ממנו גם ניתן לראות את פסגת תל יודפת אליה אנחנו עכשיו הולכים) יש להמשיך ללכת על השביל הכחול שייקח אותנו בירידה. בשלב מסוים נגיע ונלך על אותה דרך עפר איתה הגענו (ממש ל-2 דק') ואז השביל הכחול יפנה לכיוון תל יודפת וייקח אתכם כל הדרך עד לגבעה עליה יושבת יודפת הקדומה.

כאמור, בתל יודפת יש מלא חצבים שפורחים בחודש ספטמבר עד אמצע אוקטובר.

עם ההגעה לתל יודפת נפגוש שביל המסומן בצבע שחור, יש לפנות ימינה ולעלות על שביל זה. השביל השחור מקיף את תל יודפת וייקח אתכם חזרה דרך עתיקות יודפת הקדומה חזרה אל החניה. בדרך ישנן מספר מערות ובחלקן ניתן לעצור להפסקת צל רגע לפני סיום.

סיפור יודפת הקדומה:

יודפת היא כפר יהודי קדום שהוקם בערך לפני 2,200 שנים. יודפת הייתה כפר חקלאי המוקף עצי פרי וזית ותושביו היו רובם חקלאים. סביב יודפת אין מעיינות עוצמתיים ועל כן תושבי הכפר חצבו בורות מים רבים, אשר את חלקם ניתן לראות עד היום. החיים ביודפת היו רגועים ונוחים לאורך רוב הזמן ואף נמצאו בכמה מבתי הכפר אלמנטים אדריכליים ועיצוביים אשר מעידים כי לפחות חלק מאוכלוסיית יודפת הייתה עמידה מאוד.

בשנת 67 לספירה החלו היהודים שחיו בארץ מרד כנגד הרומאים. בקרבות הראשונים שהתחוללו נחלו היהודים נצחונות, מה שהביא את האמפריה הרומית לשלוח אל הארץ כוחות צבא רבים אשר נחתו בחוף עכו שבצפון. אט – אט התקדמו הכוחות הרומים מכיוון צפון לכיוון ירושלים. כאשר הגיעו עוד באותה שנה (67 לספירה) ליודפת הם החלו לנסות ולפרוץ אל העיר.

לאחר מצור ממושך וניסיונות רבים לפרוץ אל העיר הכוללים ירי מאסיבי של בליסטראות וחצים, נותצה חומת העיר והחיילים הרומים החלו להיכנס אל תוך יודפת הקדומה. הרומים הרגו רבים מתושבי יודפת וכלאו כמה מהם. ההרס והחורבן שהותירו הרומים הביאו לידי כך שמאותה תקופה (לפני בערך 2,000 שנים) ועד היום, לא הקימו על תל יודפת שום ישוב.

כיוון שבין שרידי הישוב יודפת ישנם גם בורות מים ומערות רבות הגיעו אל אזור זה לאורך ההיסטוריה רועי צאן רבים שהשתמשו במערות כמכלאות לצאן. הכבשים והעזים שהובאו הנה לאורך ההיסטוריה אכלו את כל הצמחים אשר גדלים בצורה טבעית על ההר. הצמח היחידי אותו הם לא אכלו הוא החצב אשר הפקעת שלו וגם עליו רעילים.

על כן עד היום ניתן לראות עשרות אלפי פרחי חצב (או אפילו יותר) פורחים בין הריסות יודפת בחודש ספטמבר ואוקטובר.